איך הגענו לשם געש? אברהם דרורי

כאשר החלפנו את אנשי קיבוץ "יד מרדכי" ב"עלי-קאסם", במטרה להקים במקום את קיבצנו, עדיין לא הוכרנו רשמית על-ידי המוסדות המיישבים. התהליך החל מייד כי רצינו לקבל תקציב התיישבותי, בדומה לנקודות החדשות שהחלו לקום במדינה. התנהל ויכוח עם המוסדות בקשר למקום. היתה התנגדות בגלל חוסר באדמות והתנועה שלנו עמדה על שנשאר בסביבה.

לטיפולים הרשמיים היה צורך לתת שם לקיבוץ. אנחנו רצינו (בשמות) "גבעת יואב", "רמת יואב" או "שדה יואב", על שם יצחק דובנו, מדריך בפלמ"ח וחבר, ומפקדה הראשון של נגבה במלחמה, שנהרג בהפצצה הראשונה על נגבה, על-ידי מטוסים מצריים (ושכינויו היה "יואב").

התנועה הציעה את השם "מצפה ים", ולא קיבלה את הצעתנו מתוך עמדה שהשם שאנחנו רוצים שייך לסביבת נגבה.

כאשר החבר מטעם המחלקה לכלכלה שטיפל בהתיישבותנו, קובה מ"גן שמואל" ואני הלכנו להפגש עם הרצפלד במרכז החקלאי בקשר להליכים של התיישבותנו, הוא מסר לנו שאנחנו חייבים למסור את שם הקיבוץ. היות והדבר
היה עדיין בויכוח, אמר לנו: אני רואה שאתם הדרם-אמריקאים רועשים - גועשים,
אני מציע לכם שם זמני: געש.

וכך נשאר השם משך כמה שנים כשם זמני, עד שועדת השמות שליד המוסדות המיישבים החליטה לאמצו, ומצאו במקורות לגיטימציה.
(ע"ע געש, במילון התנ"ך של שטיינברג ובמקומות נוספים)

גַּעַשׁ

קיבוץ בשרון, ממערב לכביש החוף, כ-10 ק"מ מדרום לנתניה [ראו על המפה]. משתייך לקיבוץ הארצי - השומר הצעיר. כשם מקום הנזכר במקרא. נוסד ב-1951, בידי קבוצת חברי השומר הצעיר מאמריקה הדרומית שנתארגנה ב-1946 בקיבוץ נגבה. במשך הזמן נקלטו בו גם חברים מן הארץ. שטחו 2,700 דונם, תושביו כ-500. ענפי-חקלאות: לול, רפת, מטעים, גידולי-שדה, פרחים. תעשיה: מפעל לאבזרי תאורה, מפעל אופטיקה, קבוצת תכנות. ליד הכניסה לקיבוץ - שמוּרת בריכת געש הכוללת בריכה קטנה ובה דו-חיים נדירים - טריטון וחפרית. ממזרח לקיבוץ - שמורת שלוּלית געש: שלולית חורף עשירה במיני סרטנים ירודים ובכמה דו-חיים.

מקור: כל מקום ואתר, הוצאת משרד הבטחון 2005

וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד יְהוָה בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ  בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. (יהושע פרק כד, פסוקים כט-ל)