ראשי - התחזית - מצב הרוח - רישום-ידני - אודות | צומת געש
רמי מורן | תולדות חייו ונסיבות מותו כפי שנאמרו על קברו
יגור 2 בדצמבר 1931 – געש 20 בספטמבר 2007
 

רמי מורןב-2 בדצמבר בשנת 1931 נולד רמי לאביו אריה לייב ולטר ולאמו רוחמה לבית פולק, שניהם מהעיר ברסטצ'קו שבפלך ווהלין, אז מדינת פולין. אח בכור לשלושת אחיו שייוולדו בשנים הבאות: גדי בלהה ושלמה.

שנות חייו המעצבות עברו ביגור למרגלות הכרמל. שם, בין שבילי ההר הירוק תמיד, על גדות הקישון שעדיין זרם, בסמוך לאוהלי הפלמ"ח, בבית שפעמה בו פוליטיקה שמאלית, נסללו נתיבות חייו: אהבת הטבע, הטיולים והמסעות בארץ ומחוצה לה, הצבת אתגרים קשים במיוחד להשגה, היצמדות למטרות והגשמתן, ורגישות פוליטית, שלימים קיבלה ביטוי גם בדאגה לאיכות הסביבה. אלה, לצד התעניינות וסקרנות אינטלקטואלית בכל דבר, באו לו מבית היוצר של משפחת ולטר וקיבוץ יגור.

בסיום בית הספר ולאחר שנות טיפול בשובך יוני הדואר של יגור, הוא מכוון עצמו לשרת ביחידת יוני הקשר של צה"ל, אבל הצבא חשב אחרת, רמי חויב להתגייס לשייטת 13 במחזור הראשון בצה"ל, והיה ללוחם ביחידה המובחרת.

לאחר השרות הצבאי יצא בשליחות התנועה לקן הנוער העובד בחולון ושם ב-1954, פגש את דליה והחליט לקשור את חייו בחייה. ארבע שנים נוספות ביגור הגדילו את המשפחה בשתי בנות: מרית ונטע, ומשם בחיפושים אחרי מקום אחר לגור בו, הגיע לגעש.

געש נהפכה לביתו החדש. את מקום הקיבוץ הוותיק והמבוסס תפסה חברה דרום אמריקאית פתוחה ומעניינת, בקיבוץ שהיה בראשית דרכו; את ההר הירוק המתנשא מעל יגור – החליף הים המשתרע למרגלות המצוק עד האופק.

בגעש רמי מחנך ומורה למקצועות הריאליים במוסד החינוכי, בגעש נולדו אסיא ומירב; בגעש הוא מגבש שיטת ניקוד שהגה וכינה אותה בשם " נקודות אושר" – זאת בניסיון להרחיב את חופש הבחירה בקיבוץ, תוך שמירה על ערכי השוויון; ומגעש הוא יוצא עם משפחתו לפרו, לפעילות חינוכית בת שלוש שנים בשליחות הסוכנות וההנהגה העליונה.

כשחזר מן השליחות, הולידה פגישה מקרית עם חבר מן העבר, הזמנה לעבודה כחוקר באוניברסיטת תל אביב בתחום הבוטניקה – עד להשלמת התואר השלישי בנושא שעניינו השפעת האור על נביטה וגדילה של צמחים.

בשנים אלה מתוודע רמי לגלישת רוח, שאותה "גילה" באחד מכינוסי המשפחה ביום כיפור ומתחיל להתאמן בים עם חבר צעיר. בפוסט דוקטורט שעשה באוניברסיטה המורמונית ביוטה, דווקא שם, התקרב מאוד לספורט. הוא התחיל לגלוש באדיקות על גלשן רוח באגמי יוטה, ובמורדות הרי הרוקי'ס – על מגלשי סקי. הספורט נהפך למרכזי וחשוב בחייו, לצד העבודה המדעית.

הוא הצטרף לחוג הגולשים בגעש ותוך זמן לא רב נטל את המושכות והוביל אותו. במשך עשרים השנה האחרונות, משך אחריו גולשים צעירים, שחלק מהם כבר עבר כיום את גיל שלושים – לגלישה באגמים, בים התיכון, ובים האדום – באילת. הגולשים לדורותיהם עומדים כאן בינינו והם מחזיקים בידם פרח כחול
הטירה של געש שבמשך שנים גויסה כדי לבטא את המחאה הפוליטית נגד עוולות ממשלות הליכוד, נהפכה ביוזמתו לשעון דיגיטאלי הצופה לכביש העמוס בישראל ומונה את ימי המלחמה הארורה בלבנון.

הצבת המחרשה הגדולה מדגם HD20 בכיכר המובילה לגעש והפיכתה למוקד של אור וצמחיה לכל הסובב את הכיכר בדרכו, הייתה מחווה של כבוד לאחד הסמלים הראשונים של הקיבוץ. הגנה על גבעות הכורכר מפני טרקטורונים ההורסים בגלגליהם את הצמחייה הפראית ומבהילים את חיות הבר, והצלת גבעת הכלניות כפרויקט משותף, הן אולי המצבה היפה ביותר של חייו.

מותו מצא אותו בעיצומה של אהבה חדשה שפיתח בשנה האחרונה – רכיבת שטח על אופניים.

איש חזק ובריא, שובב גדול, הקפיד על "משמעת מים" כמו בימי בראשית של צה"ל שהוא היה בין לוחמיו הראשונים, הוא פשוט לא שתה, ונגמר לו. השאיר את כולנו המומים: איך סמל כזה של בריאות וחיוניות, מת לו כך לפתע פתאום.